משה רואה שהמצב של העם מחמיר מאז שהוא התחיל את שליחותו, והוא מגיע עם טענה קשה זו לאלהים. אלהים מחזק אותו – הוא מבטיח לו שבזכות כוחו הרב, פרעה ישחרר את עם ישראל בסופו של דבר.
עוד על היחידה:
ביחידה זו נגלה צד שונה של משה, הצד הספקן. משה רואה שהמצב של העם מחמיר מאז שהוא התחיל את שליחותו, והוא מגיע עם טענה קשה זו לאלהים. אלהים מחזק אותו – הוא מבטיח לו שבזכות כוחו הרב, פרעה ישחרר את עם ישראל בסופו של דבר. כמו כן הוא מזכיר לו את ההבטחה שניתנה לאבותיו של משה ויותר מכך – שההתגלות של אלהים למשה היא אפילו חזקה יותר.
סביב כך ניתן לדון בשמות השונים של אלהים ומה הם מסמלים. תלמידים רבים מתלבטים באילו שמות הם אמורים לקרוא לאלהים ובכיתה משלבת הרגלי הבתים שונים בין התלמידים. לכן זו הזדמנות טובה לפתוח את הנושא לדיון ולתת לגיטימציה לקולות השונים.
לבסוף, גם כאשר משה משתכנע וממשיך במשימתו, בני ישראל עצמם לא קשובים לו בגלל עבודתם הקשה.
השיח בין משה לאלהים וכן בין משה לבני ישראל מזמין לפתוח לשיחה כיתתית על האתגרים העומדים בפני מנהיגים, ועל הצורך שלהם להאמין בדרך. כמו כן ניתן לבחון מה קורה לכל אחד ברגעי ייאוש או במצב של תחושה שלא מקשיבים לו, לאו דווקא בהקשר מנהיגותי.
מומלץ להתחיל את השיעור בהמחשה כמשחק פתיחה אם רוצים לעסוק בנושא המנהיגות של משה.
• בקריאה יחפה ניתן לדמיין צורות שונות שבהן משה מדבר לאלהים. אפשרות נוספת היא לכתוב מכתבים בזוגות – ממשה או מאחד מבני ישראל לאלהים ומאלהים למשה המסבירים את השליחות.
• בהמחשה ניתן לשחק 'המלך אמר'- מבלבלים את הכיתה.
• בריבוי קולות אנו מציעים לדמיין את אלהים בצורות שונות בכל אחד משמותיו, או לעסוק בתכונות של משה כמנהיג.
• ברלוונטיות נעסוק בחוויה של חוסר היכולת להניע אחרים, או בתחושות שאני לא מצליח לעמוד במשימה שניתנה לי, ונחשוב על מקרים שזה קרה לנו.
• ביצירה נכין ציורים שונים לשמות שונים של אותו דבר בהקשר של השמות השונים שניתנו לאלהים בפסוקים.
למורה- מעניין לדעת ש…
"הרושם העולה מסיפור הבריאה, שעל פיו יש באלוהות כפל של ישויות – גברית ונשית – עומד כנראה בבסיס כפל השמות שבהם התגלה האל בתקופת האבות. הכתוב בספר שמות אומר: "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי" (שמות ו', ג) ואכן על פי המסורת הכוהנית, התגלה אלוהים לאבות בצד השמות: "אל-שדי" (בראשית י"ז, א; כ"ח, ג; ל"ה, יא; מ"ח, ג). הרכיב הראשון של הצד "אל שדי", השם "אל" רווח מאוד במקרא. לדעת החוקרים הוא קשור בשמו של האל העומד בראש בפנתיאון הכנעני, שכזכור קרוי אף הוא בשם אל.
הרכיב השני בצד, "שדי", נדיר יותר ומשמעותו אינה ברורה. חוקרים רבים סבורים כי זהו שם עתיק שציין במקורו "הר". והוא התייחס לאלוהות הקשורה בהרים. אבל מקובלת עלי הטענה שלפיה הכותבים המקראיים כבר לא היו מודעים למשמעות המקורית של השם העתיק "שדי", ופירשוהו על פי המילה "שָד", וראו בו סמל של פוריות וברכה הקשורות בנקביות. כך נאמר בברכתו של יעקב ליוסף: "מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך, ברכת שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת, ברכות שדים ורחם" (בראשית מ"ט, כה).
הפסוק מזכיר עזרה הבאה מ"אל אביך". האל האב הוא דמות זכרית בדומה לאל, ראש הפנתיאון הכנעני, שאף הוא מכונה בכתבים כנעניים "אל אביך". האל האב מתואר כאן כעוזר, וככל הנראה הכוונה לעזרה בשעת מלחמה או צרה. לעומת זאת, המשך הפסוק מציין את הברכה הבאה מ"שדי", ברכה המבטאת את הפריון החקלאי ואת ברכת השדיים ורחם. המחבר המקראי קושר כאן ללא ספק בין השם "שדי" לבין ברכות הפוריות המסומלות בשדיים.
גם בכל הטקסטים הכוהניים בספר בראשית מופיע "אל שדי" בהקשר של ברכת פריון (בראשית י"ז, א–ו; כ"ח, ג'; ל"ה יא, מ"ח ג–ד). לפיכך נראה כי כמו בבראשית א' כז–כח, גם בכתובים אלה יש זיקה בין הפריון האנושי לבין המזיגה של זכריות ונקביות המצויה באלוהות. הממד הזכרי מסומל בשם "אל" והממד הנקבי מסומל בשם "שדי".[1]
"לעומת זאת, הכינוי "י-ה-ו-ה" נמצא למעלה מכל הגדרה ומשמעות, והוא למעשה מייצג את הבלתי-ניתן לתפיסה:
עם עלייתו של משה על במת ההיסטוריה מתחיל עידן חדש. שינוי זה מסומל על ידי התגלות שם חדש של אלוהים: "יהו-ה". לפי התפיסה הכוהנית, שם זה לא היה ידוע בתקופת בראשית והאבות. כך אומר האל למשה: "אני ה', וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, ושמי ה' לא נודעתי להם" (שמות ו', ב-ג). האל מגלה בפעם הראשונה למשה, ולא לאבות, את השם האלוהי המיוחד המביע מהות חדשה של האלוהות, כזאת שלא הייתה ידועה לנח, לאברהם, ליצחק וליעקב. אבל מהי המהות הזאת? ובמה היא שונה מן הטבע האלוהי שהתגלה לאדם לנח ולאבות?
המהות האלוהית המקושרת לשם "יהו-ה" היא בלתי אישית, ומשחוררת מכל סממני אישיות. בתורת הכוהנים ה' אינו מתואר באופן מואנש. לא מתוארים מאפיינים פיזיים שלו […] אבל לא רק הממד הפיזי חסר. אין שום אזכור גם לממד אישי או פסיכולוגי. אין תיאורים של זעם או של קנאה אלוהיים בהקשר של שם יהו-ה.
[…] הפן האלוהי הקשור לשם יהו-ה נעדר לגמרי תוכן מוסרי. המהות האלוהית המסומלת בשם "יהו-ה" אינה קשורה לא לחקיקה מוסרית ולא להשגחה על אורחות המוסר… אלוהי משה מנותק לא רק מן המסור אלא גם מן ההשגחה והגמול. אין שום טקס במכלול הטקסים הנערכים בתוך המקדש הכוהני שתכליתו להביא ברכה לאדם. כמו כן אין לפי המקור הכוהני כל טקס פולחני שמטרתו הבאה ברכה חקלאית או ישועה בעת צרה ומלחמה […]זהו הפן המסתורי של האל המסומל בשם יהו-ה. בדרגה זו לא האדם וצרכיו החומריים הם העומדים במרכז, אלא הישות האלוהית הקדושה המסומלת בשם יהו-ה".[2][1] ישראל קנוהל, מאין באנו, דביר 2008, עמ' 137–138.
[2] שם, עמ' 133–135.ניתן לעשות את התרגיל עם שני הפסוקים הראשונים (א'-ב') ושני הפסוקים האחרונים ולשוחח על ההבדל ביניהם.
* למורה – בפסוקים א'-ב' אלהים יותר מתאר למשה מה שיקרה, ובפסוק י"ג אלהים מצווה על משה ואהרון להוציא את עם ישראל ממצרים.
תלמיד אחד יכתוב מכתב ממשה או מבני ישראל לאלהים שבו הוא יסביר מדוע עדיף שמשה יפסיק לנסות להשפיע על פרעה, משום שמצבם של בני ישראל מחמיר. התלמיד השני יכתוב מכתב מאלהים למשה המסביר לו מדוע ההליכה אל פרעה היא הדבר הטוב ביותר לעשות.
הכניסו ציטוטים מהפסוקים לתוך מכתבכם.
אלהים אומר למשה שפרעה ישלח את בני ישראל ממצרים באמצעות כוח / רצון.
אלהים מתגלה למשה ב- שם חדש / מקום חדש.
הוא אומר למשה שהוא התגלה / דיבר לאברהם, יצחק ויעקב.
אלהים הבטיח / לקח לאבות את ארץ כנען.
◽️ שהם יהיו עשירים מאוד
◽️שהוא יוציא אותם באותות ומופתים
◽️שהוא יוציא אותם מעבודתם הקשה
◽️שהם ישלטו במצרים
◽️שהוא יהיה האלהים שלהם
◽️שהוא יוציא אותם לארץ כנען שהוא הבטיח לאבותיהם
אלהים מתגלה למשה בשם שונה ממה שהתגלה לאבות (אברהם, יצחק ויעקב). יש המאמינים שכל שם של אלהים מייצג חלק קצת שונה שלו.
חשבו על מקרה שבו דיברו אליכם או ביקשו מכם משהו ולא הייתם מסוגלים להקשיב. מה גרם לכך?
או
בחרו 3 תלמידים והוציאו אותם מהכיתה. הסבירו להם בחוץ שהם ישחקו 'המלך אמר' ועליהם לנסות לבלבל את הכיתה אבל לגרום לכך שכולם יעשו את הפעולה שהם אומרים או את הבלבול. בזמן שהם בחוץ בחרו כמה תלמידים מהכיתה (רצוי שחקנים טובים) שהמשימה שלהם היא לא לשתף פעולה אלא להתעסק בדברים אחרים.
*למורה: פסוק ג' מציג לנו שמות שונים של אלהים שדרכם התגלה באופן שונה לאברהם ולמשה. יש המאמינים שלשמות הללו ישנה משמעות רוחנית שונה. תלמידים בכיתה משלבת מכירים אופנים שונים לקרוא בשם אלהים וזה פעמים רבות נושא שמעסיק אותם- כיצד אמורים לקרוא לו ומה זה אומר. זו הזדמנות לתת לסוגיה מקום בכיתה.