יחידה זו מתחילה בסיפור היציאה של משה חזרה ממדין לארץ מצרים, למקום שבו גדל, ומסתיימת במופתים לזקני ישראל.
עוד על היחידה:
הפסוקים מתחילים מבקשתו של משה ליתרו, כאשר לא מתואר לנו שמשה סיפר לו על ההתגלות והשליחות שלו.
בחלק זה ניתן לשוחח על דברים שאנחנו מספרים או לא מספרים ומדוע. נושא נוסף הוא היציאה לדרך: אילו תחושות מלוות יציאה לדרך שכזו? משה ברח ממצרים בפחד ועכשיו הוא נדרש לחזור למצרים ולבצע בה שליחות קשה, מה עובר עליו ביציאתו לדרך?
אלהים מזכיר למשה שעליו לעשות את המופתים. הפעם הוא מבהיר כי המופתים לא נועדו דווקא לבני ישראל, אלא לפרעה שהולך להקשות על יציאת בני ישראל ממצרים.
בפסוקים כד'-כו' מתוארת פגישה של משה עם אלהים / מלאך אלהים (לפי הפרשנים), שמובילה לברית מילה שעושה ציפורה לבנה. אנו ממליצים שלא להתעכב על לימוד מעמיק של פסוקים אלו. למי שבכל זאת מעוניין להתעכב עליהם ניתן להשתמש בציור ובשאלות המוצעים בחלק ה"יצירה" במקרה שרוצים להתייחס אליהם.
אלהים מתגלה בפני אהרון ומצווה עליו ללכת למדבר לקראת משה. הפעם ההתגלות היא בלי תיאור דרמטי. אהרון הולך לקראת משה ומקבלו בשמחה. המפגש בין האחים יכול להיות רגע דרמטי ומעניין לשיחה – מה קרה לאחים שנפגשים אחרי זמן רב שלא התראו, וכעת הם בשליחות אלהים?
משה ואהרון אוספים את זקני ישראל, המנהיגים של ישראל, מראים להם את האותות ומספרים להם על דברי אלהים.
למרות החששות של משה, זקני ישראל מאמינים ומקבלים את דברי משה ואהרון ללא שום בעיה.
• בקריאה יחפה נבין את הפסוקים והביטויים. נשוחח על היציאה לדרך והאותות והמופתים שנעשים על ידי משה ואהרון ועל תגובת זקני ישראל אליהם.
• בריבוי קולות ישנן שתי אפשרויות:
• ברלוונטיות ניתן לדבר על סודות סביב התיאור החלקי שמשה נתן ליתרו לסיבת חזרתו למצרים. אפשרות נוספת היא לשוחח על הגשמת חלומות – החששות והאפשרות להצליח ולהגשימם סביב האותות והמופתים והאמונה המהירה של זקני ישראל בהם.
• ביצירה נתבונן בציור של ציפורה ומשה ונכתוב לו סיפור מתאים.
• בהמחשה ניתן להתנסות בבקשת משהו קשה מהמורה, או לבקש משהו ממישהו בבית הספר ונשוחח על מה נדרש לשם כך ומה זה מעורר.
• בהרחבה ניתן לשוחח על מוקדם ומאוחר בתורה (בקריאה יחפה יש פעילות בנושא זה).
אני (אלכה) ____________ ואחזור אל __________ במצרים ואראה
(העודם) _________ ____________ הם חיים
◽️ יתרו מברך את משה בדרכו שילך לשלום.
◽️ אלהים אומר למשה שיחזור למצרים.
◽️ אלהים אומר למשה שכל מי שרצה במותו כבר לא חי.
◽️ משה הולך אל יתרו חותנו ומבקש ממנו לחזור למצרים.
למורה- הסבר נוסףפסוקים יח-יט יכולים לעורר קושי בסדר הזמנים. יתכן והסדר ההגיוני הוא שאלהים קודם מתגלה למשה ואומר לו שהגיע הזמן לחזור למצרים ורק לאחר מכן משה מבקש זאת מיתרו. מומלץ לאחר הקריאה לראות אם הקושי עולה מהכיתה, ואם לא, לשאול את התלמידים מה לדעתם קרה לפני מה? האם לדעתם חייב להיות היגיון בסדר הדברים והופעתם בתורה (אפשר לחשוב על כל מיני סיפורים אחרים מהתורה שהם מכירים)./expand]
האות ה' הנמצאת בסוף מילה ומצביעה על כיוון מסוים- מצרימה– לכיוון מצרים, מדברה– לכיוון המדבר.
📝 סמנו בטקסט את כל הפעמים שבהם מופיעה ה' המגמה.
📝 תארו מסלול טיול (באזורכם או בעולם) שבו יש לפחות חמישה שינויי כיוון, השתמשו בכיוונים באמצעות ה' המגמה.
חשוב להבחין בין אחזק את ליבו של פרעה לבין לב חזק, שהוא ביטוי חיובי בשפה.
שימו לב שצפינו מראש שתפקידו של אהרון יהיה לדבר מול העם, אך הוא גם זה שעושה את המופתים. מדוע לדעתכם?
המפגש של משה ופרעה – פרעה הופך להיות האתגר הגדול בהוצאת בני ישראל ממצרים. אלהים מסביר למשה שהמופתים לא נועדו רק לבני ישראל אלא להוכיח לפרעה את קיומו של אלהים. יחד עם זה, אומר לו אלהים שפרעה לא ייתן להם לצאת בקלות, כי אלהים יחזק את ליבו.
כשמשה מחליט לחזור למצרים הוא מדבר עם יתרו אך הוא לא מספר לו על ההתגלות שהיתה לו.
"וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ"(פס' לא)
משה פקפק ביכולותיו לשכנע את זקני ישראל אך בסופו של דבר הם השתכנעו מאוד בקלות.
מוקדם ומאוחר בתורה- סדר הפסוקים הוא לאו דווקא הסדר ההגיוני במציאות (שקודם אלהים ישלח את משה ואז הוא יבוא ליתרו). פעמים רבות במקרא סדר הדברים אינו הגיוני מבחינה כרונולוגית. ישנם המסבירים זאת ככתיבה מרובדת- התורה נכתבה במהלך כמה שנים על ידי כמה סופרים.
פרשנים מסורתיים יותר מסבירים זאת שאין מוקדם ומאוחר בתורה- רש"י פסחים, ו, ב: "לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר, ופרשיות שנאמרו תחילה הקדימו המאוחרות." אך מדובר בסדר הופעת הדברים בתורה ולא במציאות עצמה.
מדוע לדעתם בוחרים לסדר או לא לסדר על פי סדר מסוים. (לדוגמה- סיפור שמספרים אנשים שונים מאבד מהדיוק שלו, אין חשיבות לסדר הכרונולוגי, סידור על פי חשיבות הדברים ולא הזמן שלהם.)
משה בדרכו פוגש מלאך המבקש להמיתו. הפרשנים מסבירים זאת בדרכים שונות הקשורות למילת בנו.
הרחבות בנושא המפגש עם המלאך והמילה של בנו
רבי חסדאי קרשקש טוען כי המילה באה "אלא להצלה ממשחית ממשי בעולם הזה". רח"ק טוען כי האיום הפיזי הושת על בנו: "מצאנו שהמל תינוק מצילו מן המיתה … שנאמר 'ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" — לתינוק, מפני שנתעצלה במילתו ולא מלה אותו."[4] כמו רח"ק גם אברהם אבן עזרא, מסביר כי 'חתן הדמים' הוא בנו של משה: "ובעבור שאחזתו רעדה (ידי משה רעדו מחמת מחלה שהביא עליו ה') 'לא יוכל הוא למולו, ומלה אותו צפורה, כי הוא גלה לה זה הסוד (שהחולי הוא מחמת דחיית המילה)"[5].
תניא ר' יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה שנאמר (שמות ד) ויפגשהו ה' ויבקש המיתו אמר רבי ח"ו שמשה רבינו נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה היא שנאמר (בראשית לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וגו' אמול ואשהא שלשה ימים הקב"ה אמר לי (שמות ד) לך שוב מצרים אלא מפני מה נענש משה
תרגום יונתן- "ויהי בדרך במלון ויפגוש בו מלאך ה' ויבקש להרגו בגלל גרשום בנו שלא היה מהול; בגלל יתרו חמיו שלא הניח למשה למולו, אך אליעזר היה מהול – בתנאי שהתנו ביניהם: ותיקח ציפורה צור ותכרות את עורלת גרשום בנה ותקרב את כריתת המילה לרגליו של מלאך החבלה; ותאמר חתני רצה למול וחמיו עיכב עליו, ועתה דם כריתה הזה יכפר על החתן שלי:"
האבן עזרא מתנגד נחרצות לדעה שמשה הסכים לא למול את בנו הראשון, ובנו אליעזר שנולד זה עתה היה צריך לעבור מילה, אך משה התעכב בגלל המלון ולכן נענש
רש"י- לפי שלא מל את אליעזר בנו , ועל שנתרשל נענש מיתה
רשב"ם- ויפגשהו יי' – המלאך. כי היה מתעצל בהליכתו , ומוליך אשתו ובניו.
או
שתי האפשרויות מציעות להתנסות בבקשה של משהו שקשה או לבקש, או בבקשה ממישהו שלא נוח לנו לבקש ממנו דברים.
חשוב לתאם מראש במקרה הצורך. בקשו מהתלמידים לגשת לבעל.ת תפקיד בכיר בביה"ס (מנהלת, אב בית, סגן מנהלת) ולבקש משהו שקשה לבקש אותו- שתבוא לכיתה להשתתף בשיעור, שייתנו לתלמידים משהו בעל ערך אישי וכו'.
תלמידי הכיתה צריכים להסביר ולהצדיק למורה מדוע הם רוצים לצאת מהשיעור (כשמבקשים לשתות או להפסקה בסוף השיעור) אפשר לתת לחלק מהתלמידים לצאת בקלות- כמו יתרו ולחלק לא- כמו מה שעומד לקרות עם פרעה.
התבוננו בציור וענו: