היחידה שלפנינו ממשיכה את היחידה הקודמת של ההתגלות בסנה הבוער, אך הפעם מביאה את תוכן ההתגלות.
עוד על היחידה:
בחלק השני הוא מסביר למשה את שליחותו, אך משה מתקשה לקבל את השליחות. זהו החלק המרכזי שעוסק בשליחות באופן כללי, ובאתגר שבה. לעתים נראה כי להנהיג זה דבר כיף אך דווקא הסיפור של משה מראה לנו את האתגרים שבמנהיגות וכמו כן שמנהיג לאו דווקא מחפש להנהיג, אלא לעתים אולי פשוט 'חייב' לעשות זאת – מתוך צו אלהים או אולי, בצורה רלוונטית אליהם יותר, מתוך צו פנימי.
בחלק זה ניתן לעשות משחק תפקידים בהקראת הפסוקים או בכתיבה קודם לכן במילים שלהם. משחק התפקידים באינטונציות שונות נותן פרשנות לשיחה בין אלהים למשה – האם היא נאמרת בכעס, בסימני שאלה, בתחינה או בכל דרך אחרת.
חשוב בחלק הזה לפתח שיחה על מנהיגות ושליחות. ניתן לעשות על הלוח שמש אסוציאציות של המילה שליחות, להשתמש בפירוש המילוני המובא כאן ולפתח את הנושא למה צריך להיות המניע בשליחות ומה האתגר שיכול להתלוות אליה.
בחלק האחרון אלהים מסביר למשה את כל מה שעליו לעשות ובעצם נותן הקדמה לפרקים הבאים. הוא מפרט מה עומד להיות כל התהליך של הוצאת בני ישראל ממצרים ומספר לו על האתגרים אך בעיקר נותן לו את הביטחון שהוא יהיה שם לצידו ויפתור אותם. בסופו של דבר אלהים אומר למשה שבני ישראל ייצאו בשלל גדול ממצרים, אך הדרך תהיה קשה.
• בקריאה יחפה נקרא את הפסוקים בצורות שונות ונראה כיצד אינטונציה מציגה פירוש שונה. נעסוק בתגובת משה לשליחות שלו.
• בריבוי קולות נשוחח על שליחות – מה זו שליחות, מה מניע אדם להנהיג ומה האתגרים הצפויים לו בדרך. נשחק משחק תאטרון שמציג קולות שונים בתוך משה לגבי השליחות שלו. נכין מודעת דרושים למנהיג ומתוכה נבין מה נדרש ממנהיג.
• ברלוונטיות ניתן משימה מאתגרת לעשות למען אחרים ונדון בכיתה על התפקיד שקיבלנו. בנוסף כל אחד יבחר לעצמו איזושהי שליחות קטנה שברצונו לעשות.
• ביצירה נצייר ציור המחולק לשניים – מצרים לעומת ארץ ישראל, ונשוחח על ההבדלים ביניהם.
• בהרחבה נעסוק בביטוי 'ארץ זבת חלב ודבש' במדרש.
כתבו פירוש משלכם לביטויים וארד ______ ולהעלותו ________
כתבו 3 דברים המאפיינים ארץ זבת חלב ודבש:
הכנת כרטיסיות עם סוגי הקריאה
(אלהים סמכותי, מתחנן, מציע, שואל… משה – כועס, מתבייש, מצטנע, מבהיר שאין סיכוי) המציגים דרכים שונות שבהן מוצגת השליחות של משה ותגובתו.
אפשרות אחרת היא
משחק תיאטרון – הקולות שבתוכי
בקידמת הכיתה יהיה כסא שעליו יושב משה, ומאחוריו עומד מישהו המציג את מחשבותיו. בשלב השני ניתן לעשות את משה מול זקני ישראל, משה וזקני ישראל מול פרעה ומשה מול בני ישראל. בכל פעם יש מישהו על הכסא ומאחוריו מישהו שאומר אחרי כל משפט שלו – מה הוא באמת חושב בתוכו.
(יב ) וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ עם העם שלך/ איתך וְזֶה לְּךָ הָאוֹת הסימן/ הכתוב כִּי אָנֹכִי שלי/ אני שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה .
מהם דברי הפתיחה של אלהים? מה הסיבה המרכזית שהוא מתגלה אליהם לפי פסוק זה?
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" –
נראה לנו שלהנהיג זה כיף הרבה פעמים, חשבו מה המחירים שמשלמים בעבור מנהיגות.
ניזכר במקרה במצרים שבו משה ראה שני עבריים רשעים, איך הוא אמור עכשיו להצליח לשכנע את פרעה להוציא את בני ישראל ממצרים, ואת בני ישראל שילכו אחריו?
בתחילת השיעור נחלק שליחויות (לעזור לכיתה אחרת בשיעור, לנקות אזור מסוים בבית הספר, להעביר שיעור בכל הכיתות על אלימות בבית הספר, לחנוך כיתה אחרת). חשוב שזה יהיה משהו קצת מאתגר.
במשמעות של "ארץ זבת חלב ודבש". מובאת כאן מחלוקת בנידון שתשמש אבן בניין לדיון להלן:
'ארץ זבת חלב ודבש'. ר' אליעזר אומר: 'חלב' – זה חלב הפירות, 'דבש' – זה דבש תמרים. ר' עקיבה אומר: 'חלב' – זה חלב ודאי, וכן הוא אומר: 'והיה ביום ההוא יטיפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב…' (יואל ד', יח), 'דבש' – זה דבש היערות, וכן הוא אומר 'ויבא העם אל היער והנה הלך הדבש' (שמ"א י"ד, כו)
(מכילתא דרשב"י יג, ה, מהד' אפשטיין-מלמד עמ' 38).
אפשרות א'-
אפשרות ב'-
ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה מקבלת חלק
קפלו בריסטול לציור לחצי וסמנו קו באמצע. ציירו בצד אחד את מצרים ובצד השני את ארץ ישראל. שימו לב להדגיש את ההבדלים בין המקומות ובני ישראל בכל אחד מהם.